אם אינכם מצליחים לצפות במסר לחצו כאן

שלום דורית קנובל

פעם אחר פעם אני מתיישבת מול הדף וכל מה שאני רוצה לכתוב, מרגיש לי מפגר, נלעג ואדיוטי. זה גורם לי להרגיש כל כך רע שאני דוחה שוב ושוב את הכתיבה.

עד שאני מזהה את התבנית הזו, בתוכי עולים זכרונות שבהם התבנית הזו נולדה, התבססה ותפסה מקום. בכל תקיעות, חסימה, ביקורת או חוסר מרוצות של מטופלים, התבנית הזו מרימה ראש ומריעה בקול: "אמרתי לך! את לא שווה, את דפוקה, את גרועה". ואני נושמת כמה רגעים (כי רגע אחד לא מספיק) ומבינה שאולי יש מקום להתבונן על התבנית הזו ועל עושר האמונות השליליות, הרגשות, התחושות שהיא נושאת בתוכה. ואולי זאת מדרגה שממנה אני יכולה להתחיל, להתחבר אליה ולהבין דרכה את המקום הרגשי, האמונות והתחושות של המטופל שבזכותו התבנית הרימה ראש. זה רגע שאולי הלבדיות שלי פוגשת את הלבדיות של המטופל, ודווקא ממקום קטן, צנוע ופגיע כזה נוצר קשר.

זה קורה גם כשאני נעלבת או נפגעת ממטופל, כאשר יש אקטינג אאוט כזה או אחר, אני מנסה לזכור לבדוק עם עצמי האם מה שאני מרגישה עכשיו זה בעצם מה שהמטופל מרגיש? האם התבנית שלי מהדהדת את התבנית שלו?

אם נחזור למודל AIP, הרי שנוכל להגדיר העברה נגדית כהפעלה של האחסון הלא פונקציונלי (בעיקר טראומה או התקשרות בעייתית) של המטפלת על ידי המטופל, ההיסטוריה שלו, החומר שלו, ואת הקשר שלו למטפלת, במודע או בלא מודע (2018,Piedfort-Marin), אבל גם את התבניות הלא מעובדות של המטפלת בפני עצמן (Pearlman and Saakvitne ,1995).

יחד עם זאת, העברה נגדית עשויה להיות הזדמנות להבין את התהליכים הטיפוליים, או לשחרר חסימות. המטפלת יכולה לשחרר תקיעות על ידי לקיחת אחריות על חלקה. זה עשוי לשחרר את העיבוד של המטופל (Dworkin (2005.

מודרכת מספרת על מטופלת חדשה, עוד לפני התיאור היא אומרת, המטופלת הזאת מעוררת בי קושי... התקיימו עד כה שתי פגישות, לא ברור אם יהיה המשך, ואם יהיה לא ברור לה לאן להתקדם. היא מספרת מידע מתוך האינטייק על מטופלת המתמודדת עם כאבי בטן וקשיים בעיכול הנמשכים כ15 שנה. המטופלת לא פנתה לבירור רפואי ולא רוצה לפנות, היא אדם מודע שהיה בטיפולים בעבר והיא בטוחה שהסיבה לבעיה היא רגשית ולכן מחפשת טיפול EMDR. המטפלת מהססת אם אפשר להכנס לכזה טיפול בלי בירור רפואי? כשהמטפלת תוהה בקול רם בטיפול לגבי הבירור הרפואי היא מרגישה שההססנות שלה פגעה במטופלת ובטוחה שהיא לא תבוא למפגש הבא.

הקשר הטיפולי הוא הרי מרכיב קריטי בתהליך הריפוי. מעבר לעיבוד הטראומה הרגשית, ההחלמה והריפוי נוצרים כאשר המטופל חווה חיבור אמיתי ונוכחות מרפאת, אלו מתקנים פצעים התקשרותיים ישנים ומקדמים את הריפוי דרך האינטראקציה עם המטפל. הוספת הBLS (גירוי דו-צידי) בזמן חיבור רגשי מחזקת את האינטגרציה של חוויות רגשיות אלו עם תהליך עיבוד הטראומה.

המודרכת מספרת על כאבי הבטן שלה עצמה, על התמודדות או מה שהיא מגדירה כאי-תמודדות עם רגישות למזונות מסויימים שהיא ממשיכה לצרוך. המטופלת מגיעה למפגש שני והאינטייק נמשך, עולים אירועים מהילדות ומגיל ההתבגרות שהקשר שלהם לקושי בעיכול ישיר וברור, ישנם אירועים מטרימים (First) ואירועים מעצבים (Worst). דרך ההיסטוריה של המטופלת ניתן לשמוע את סיפור ההתפתחות של הסימפטום ולבנות את תוכנית הטיפול. המטופלת משופעת במשאבים וכוחות ונכונה לעבודה. המטפלת לעומת זאת מבולבלת, מתקשה לזהות תבניות, ומתארת איך גם במפגש השני היתה בטוחה שבפעם הבאה המטופלת לא תחזור כי היו כל כך הרבה כשלים אמפתיים כששאלה שוב שאלות שכבר קיבלה עליהן תשובה.

ייתכן שמערכת הפעלה מסוג הימנעות (1998 ,Panksepp), הופעלה אצל המטפלת, והקשתה עליה להיות בקו-רגולציה מיטיבה עם המטופלת. יחד עם זאת, סגנון ההתקשרות הבטוח בהדרכה, אפשר לה לחשוף בכנות את הקושי אותו מרגישה, ולאפשר תהליכי גדילה וצמיחה הן לעצמה והן עבור המטופלת (סגל ורביד, 2020).

בהדרכה על EMDR אני מחפשת יחד עם המטפלת את התקיעות ואת הקושי שעולים עם המטופלת. כמו במקרים רבים, גם במקרה זה, התשובה נמצאת לא בתבניות של המטופלת אלא דווקא בתבניות של המטפלת. לכן הזמנתי את המודרכת שלי לעשות float-back ולתת רגע מקום לזכרונות שעלו, לכתוב לעצמה מה מתוך זה היא רוצה לקחת לטיפול שלה. לעתים, בהתאם לקשר ההדרכתי נעמיק לזמן קצר בתבניות של המטפלת כדי לשחרר את התקיעות לטובת הטיפול במטופלת מולה עלה הקושי. בעזרת המודעות החדשה המתפתחת, מטפלים יכולים לפתור את הבעיה הבסיסית שלהם, ולהפעיל מערכות משנה של פעולה אופטימליות עבור טיפול EMDR, כגון מעורבות חברתית, חקירה, ושיתוף פעולה (Piedfort-Marin ,2019).

כמדריכות אנחנו מתחברות גם לקושי, לחוסר האונים של המודרכים המתקשים לשחות באוקינוס הEMDR, על כן נציע לבדוק האם כאדם מכירים את התחושה הזו, והאם אפשר לנסות לזהות על מה היא יושבת. לא פעם נשמע חיבור לחוויות מתקופת בית הספר או האוניברסיטה שם נלמדו עוד ועוד דברים חדשים כמו שעכשיו בEMDR. כאשר נבחן את האירועים והתבניות מאז נרוויח פעמיים. גם נתרגל את החשיבה הEMDRית וגם נשחרר תקיעות המעכבת את הלמידה.

עלינו לזכור כי עבודה עם אנשים טראומטיים מעמתת את המטפלים עם חוויות רגשיות חזקות (2015. Van der kolk). זה מזמין אותנו לבדוק את הפינות החשוכות של הנפש ולהתמודד עם ספקטרום שלם של רגשות, ובתוכן גם כבוד והשפלה. במוקדם או במאוחר, התנסויות אלה יציפו מטפלים, והם הם החומרים מהם יצמח הטיפול כמו גם יצמח המטפל. (Van der kolk, McFarlane and Weisaeth,1996)

כדי להבחין בהעברה נגדית, הדרך הטובה ביותר היא לפתח יכולות התבוננות עצמית, מודעות, קשיבות ותשומת לב. עלינו כמטפלים להיות מודעים הן למה שמתרחש במערכת היחסים עם המטופלים, והן למה שמתחולל ביננו ובין עצמנו לגבי כל מטופל, מה שדורש מאיתנו לפתח עמדה של "משקיף פנימי". אמצעי שימושי נוסף מבוסס על הקדשת תשומת לב וריכוז ברמות שונות של מידע: מה המטופל אומר ומראה, אבל גם מה המטפלת מרגישה, חושבת, עושה ו"רואה" - על המטופל, על עצמה, ועל מערכת היחסים שלהן. יש לשים לב גם למה שהיא לא מרגישה, לא חושבת, ולא עושה. כל שינוי בהרגלי העבודה של המטפלת יכול לסמן בעיה אפשרית כלשהי של העברה נגדית.  תשומת לב להעברה נגדית יכולה לצוץ בכל עת: בבית, בספורט, בחלום, בעבודה עם מטופל אחר, וכן הלאה. מרחב אמפטי של התייעצות והדרכה יאפשר התבוננות בבעיות העברה נגדית. לעתים קרובות המטפלת מרגישה כי "יש משהו שקורה" אבל היא תצטרך הדרכה כדי להבין מה הבעיה. מדריכים יכולים לעזור למטפלים לפתח את כישורי ההתבוננות שלהם לגבי העברה נגדית (Piedfort-Marin, 2018.)

השימוש בעיבוד EMDR עוזר להפוך את הסמוי לגלוי. כשהמטופל מעבד זכרון עבר, הזכרון הופך לזכרון מוצהר (דקלרטיבי), המטופל שחרר את את התחושות בדרך ההחלמה. לעתים מתרחשות תקיעויות והדרך להתמודדות שונה ממטופל למטופל – עם מחשבות חוסמות – לעתים שזירה קוגניטיבית תעזור, ולפעמים Float-back, לעתים שיתוף התקשרותי יוביל לויסות הדדי ולשחרור התקיעות (Dworkin, 2005).

בהדרכה שנערכה השבוע למדריכים בEMDR, עסקנו בשאלת החוויה המשותפת המפילה את הקיר ויוצרת אתגר נוסף במרחב הקשר הטיפולי. ולא יכולנו שלא לחשוב על הקשר העמוק לנושא העברה הנגדית, שחווית המלחמה המשותפת היא עוד דוגמה ומרחב להתרחשותה. דורית קנובל ורינה חדש הציגו איך במציאות הטראומטית שבה אנו חיים, עלינו כמטפלים ב-EMDR להכיר בכך שדינמיקות של טראומה קולקטיבית, טראומטיזציה משנית והשפעות של "טראומה מצטברת" חודרות לעולמנו הפנימי והמקצועי. זה מחייב אותנו לשמור על איזון בין המציאות השפויה למציאות הטראומטית, תוך שימוש במיומנויות של dual attention ומודעות לתבניות אישיות וקולקטיביות הפועלות בתוכנו. המסר שלהן התחבר למסר שלנו המדגיש שדווקא בתוך הקושי, יש הזדמנות לצמיחה מקצועית ואישית, לחיזוק משאבים, ולפיתוח תובנות המאפשרות ריפוי ושיקום – לנו ולמטופלים שלנו.

לסיכום, הברית והקשר הטיפולי מוכיחים פעם אחר פעם שהם ליבו של הטיפול ומאפשרים להדגים ש-EMDR היא הרבה מעבר לטכניקה או תנועות עיניים גרידא. התייחסות לתבניות הקשר בין המטפל למטופל ולהפעלה ההדדית של זיכרונות לא מעובדים מאפשרת רובד נוסף של משאבים המניעים את העבודה הטיפולית ומעשירים אותה. בעבודה מסוג זה המטפלים נדרשים להתבוננות על תבניות ההתקשרות שלהם ועל התגובות התבניתיות הלא מעובדות המתעוררות בתגובה לחומרים שמביא המטופל. ב-EMDR ניתן דגש רב לתהליך מובנה על ידי הפרוטוקול, המטפלים משקיעים מאמץ לא להפריע לעיבוד האסוציאטיבי, להתמקדות בתנועה המתרחשת בטיפול. תשומת לב למתרחש פנימה אצל המטפל, ובפרט לתחושות הגוף, יכולה להניע את התהליך ולשחרר תקיעות. הנשימה של המטפל, מנח הגוף ותנועות הפנים מפעילים את תבניות המטופל וכך בדואט לא מודע מתרחשים תהליכי שינוי עמוקים (סגל ורביד, 2020). 

לעתים דווקא הרגעים המאתגרים ביותר בטיפול, אלו שמעוררים בנו תחושות של קושי או חוסר ביטחון, הם שמובילים להתפתחות המקצועית העמוקה ביותר - הן שלנו והן של מטופלינו, כשאנחנו מעזים להתבונן פנימה ולהשתמש בהם ככלי טיפולי רב עוצמה. נשמח לשמוע מכם על רגעים בהם זיהיתם העברה נגדית בעבודתכם, כיצד התמודדתם איתה, ואילו תובנות צמחו מתוך החוויה. שתפו במייל חוזר את הסיפורים והשאלות שלכם, כך נוכל להמשיך ללמוד זה מזה ולהעמיק יחד בתהליכי ההתפתחות שלנו כמטפלים.

שלב 8 ממשיכות לעבד - המחשבות והשיתופים שלכם

רחל: תודה על השיתוף . מרחיב את תפיסת הטכניקה עם תפיסת הטיפול הדינמי. אני באופן טבעי משלבת בין שניהם.

תודה רחל,

איזה כיף לשמוע ממך! חיבוק גדול!!!

ענת: וואו תודה דורית ונעמי, בא לי בזמן ממש. השבוע בדיוק יצא לי לחשוב גם בהדרכות מטפלים על נושא הקשר הטיפולי ואיך לעבוד עם ההעברות. ושוב מבינה שמודל ה Aip הוא המוקד והוא המשקפיים שדרכם אנחנו מתבוננים בכל התרחשות. תודה שאתן מאירות את רגעי הביניים, הרגעים הקטנים והמחוות הקטנות באור ה Aip ומזכירות שוב שאפשר לעבוד עם כל מה שקורה בחדר ולראות את הפרוטוקול באופן גמיש ועמוק ולא כסדרת הנחיות שצריך למלא. תודה ענקית. מעבירה למודרכים שלי...

תודה ענת, זכות עבורנו להאיר יחד נקודות ולהעביר את האור הלאה לעוד ועוד מטפלים.

ליטל: היי לכן, תודה על עוד ניוזלטר מרתק, מעמיק ומעורר מחשבה.

היום היה לי EMDR קסם! ממש כמו באגדות (או כמו בפרוטוקול כפי שלמדתי, שלב אחרי שלב). מטופל שלי כבר מעל שנתיים, רצה לספר על אירוע אלימות שעבר בתיכון, והחלטתי לנסות איתו EMDR לראשונה. הוא סופר התחבר לדרך. אמר שהמוח שלו מרגיש כמו מעבד כפול, הוא רואה חד, בכה פתאום, צחק, חייך, והרבה פעמים לא השלמתי את הBLS כי כבר ראיתי עליו שמשהו קורה. הוא התחיל עם גוף שתיאר כ"מנותק" וסיים עם גוף שתיאר כ"נמרץ ומוכן לריצה".היתה חווייה מרתקת לראות זאת כמטפלת שלו.

ליטל יקרה, וואו! איזה התרגשות! זה מדהים! תודה ששיתפת אותנו, זה כל כך משמח. ככל שתעשי יותר, ככל שתיצמדי לפרוטוקול כשאפשר ותרפי כשצריך, כך תזכי לעוד ועוד רגעים קסומים שכאלה שהם לגמרי חלק משמעותי מהמשאבים שלנו כמטפלות.

הניוזלטרים הקודמים ועוד הפתעות בספריית הניוזלטרים שלנו.